נאס"א חושבת מחדש על משימת החזרת דגימות ממאדים לאחר ששני מחקרים עצמאיים לאחרונה גילו שהמיזם המקורי עשוי לעלות 11 מיליארד דולר. בתגובה לכך, מנהל סוכנות נאס"א ביל נלסון הודיע על שינוי כיוון לעבר אסטרטגיות זולות יותר המיועדות להאיץ את החזרת דגימות ממאדים.
שתי הצעות חדשות הן המרכזיות באסטרטגיה זו. הראשונה כוללת שימוש במערכת נחיתה מוכחת של 'מנוף שמיים', דומה לזו ששימשה עבור רכבי הסקר קוריוזיטי ופרסווירנס. אופציה זו כוללת משגר חלל קטן ורקטה, ולאחר מכן שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית (ESA) כדי לאסוף ולהחזיר את הדגימות לכדור הארץ. גישה זו צפויה לעלות בין 6.6 מיליארד דולר ל-7.7 מיליארד דולר, כאשר ייתכן שהדגימות יימסרו כבר בשנת 2035.
האפשרות השנייה כוללת שותפויות עם חברות מסחריות כמו ספייסX או בלו אוריג'ן לעיצוב רכב נחיתה כבד שיהיה מסוגל גם לשנע את כלי איסוף הדגימות וגם לשגר את הדגימות למסלול עבור סוכנות ESA. כמו האופציה הראשונה, הצעה זו מכוונת גם היא לחזרת הדגימות בשנות ה-30 המאוחרות.
שתי הגישות מדגישות אמינות באמצעות שימוש בגנרטורים תרמו-אלקטריים רדיו-אניסוטופים כדי להבטיח פעולה למרות התנאים הקשים על מאדים. עם התקדמות התכניות, נאס"א שואפת לסיים את ההחלטה על איזה מסלול לבחור עד 2026. הסוכנות מחפשת תמיכה דו-מפלגתית כדי להבטיח מימון חיוני לקידום מיזם מדעי זה פורץ הדרך.
משימת החזרת דגימות ממאדים של נאס"א: שינוי לכיוון חדשנות חסכונית
נאס"א עוברת הערכה מחדש אסטרטגית של משימת החזרת דגימות ממאדים השאפתנית שלה, בעקבות ממצאים של מחקר עצמאי לאחרונה המצביעים על כך שהעלויות עשויות להגיע לסכום מדהים של 11 מיליארד דולר. במטרה לייעל את הפעולות ולשמור על התנופה של הפרויקט, מנהל נאס"א ביל נלסון הודיע על התמקדות באלטרנטיבות ידידותיות יותר לתקציב שיכולות להאיץ את החזרת אדמה וחלוקי אבן ממאדים לכדור הארץ.
סקירה של האסטרטגיות המוצעות
שתי אסטרטגיות מרכזיות עלו כפתרונות מבטיחים בשלב המהותי הזה:
1. מערכת נחיתה במנוף שמיים:
גישה זו מנצלת טכנולוגיית נחיתה מוכחת ששוגרה בעבר במבצעי רכבי הסקר קוריוזיטי ופרסווירנס. היא כוללת שימוש בחללית קטנה שתשתמש במערכת מנוף שמיים אמינה כדי לנחות בביטחה על מאדים. לאחר הנחיתה, נאס"א מציעה שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית (ESA) כדי להקל על איסוף והחזרת דגימות מאדים לכדור הארץ. הערכות מצביעות על כך שאופציה זו עשויה לגרום להוצאות בין 6.6 מיליארד דולר ל-7.7 מיליארד דולר, עם פוטנציאל לחזרת הדגימות כבר בשנת 2035.
2. שיתוף פעולה עם שותפים מסחריים:
ההצעה השנייה מתמקדת בשותפות עם ישויות מסחריות, כמו ספייסX או בלו אוריג'ן. אסטרטגיה זו שואפת ליצור רכב נחיתה כבד שיכול לבצע שני תפקידים חיוניים: לשנע את כלי איסוף הדגימות ולשגר את הדגימות שנאספו למסלול עבור משימות האיסוף של ESA. כמו האסטרטגיה הראשונה, אופציה זו גם מכוונת לקו זמנים המוביל לחזרת הדגימות בשנות ה-30 המאוחרות.
תכנים עיקריים וחדשנות
שתיים מהאסטרטגיות המוצעות משלבות טכנולוגיה מתקדמת, כאשר השימוש ב גנרטורים תרמו-אלקטריים רדיו-אניסוטופים הוא מרכזי. גנרטורים אלה הם קריטיים לניהול התנאים הקשים והלא צפויים על מאדים, ומבאת שהציוד של נאס"א יישאר פעיל לאורך כל המשימה.
קו זמנים וכיוונים עתידיים
נאס"א מתכננת לסיים את ההחלטות בנוגע לדרכים חלופיות אלו עד 2026. אספקט חשוב בחקירה זו הוא להבטיח תמיכה דו-מפלגתית כדי לאסוף את המימון הנדרש למיזם, שמקווה להביא גילויים מדעיים משמעותיים לגבי כדור הארץ האדום.
יתרונות וחסרונות של הגישות המוצעות
יתרונות:
– חיסכון בעלויות: ההערכות המתוקנות מקטינות באופן משמעותי את העלויות מההצעה המקורית של 11 מיליארד דולר.
– שיתופי פעולה חדשניים: שיתוף פעולה עם חברות רקטות פרטיות יכול להאיץ פיתוח ולהפחית עלויות.
– אמינות טכנולוגית: השימוש בטכניקות נחיתה חלומיות ובמערכות כוח מוגברות את הסיכויים להצלחה של המשימה.
חסרונות:
– קו זמנים מורחב: למרות שהתכניות החדשות הן חסכוניות, הן עדיין דוחפות את זמן החזרת הדגימות לשנות ה-30 המאוחרות.
– תלות בשותפויות: הסתמכות על ישויות חיצוניות עבור רכיבים קריטיים של המשימה מציגה סיכונים הקשורים לתיאום ולעמידה בזמנים.
מגמות וניתוח שוק
השינוי בגישת נאס"א מהווה השתקפות של מגמות רחבות יותר בחקר החלל, שבהן סוכנויות ציבוריות מחפשות יותר ויותר שותפויות עם המגזר הפרטי. מגמה זו לא רק שכוחת את עלויות אלא גם משפרת את החדשנות, מה שהופך את משימות החלל לברות קיימא ויעילות יותר.
סיכום
משימת החזרת דגימות ממאדים של נאס"א מבטאת רגע קרדינלי במדע הפלנטרי. על ידי מעבר לכיוונים חסכוניים ושותפויות אסטרטגיות, הסוכנות מדגימה מחוייבות לקדם את יעדיה תוך כדי ניווט במגבלות תקציביות. עם התקדמות התכניות, הקהילה המדעית והציבור מצפים לשמוע גילויים פורצי דרך שיכולים לצמוח מהפרויקט המונומנטלי הזה.
לפרטים מעודכנים נוספים על יוזמות נאס"א וחדשות חקר החלל, בקרו ב-האתר הרשמי של נאס"א.
